ברטנורא על משנה שבת ט״ז:ז׳

7 כּוֹפִין קְעָרָה. שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבֵּי הַנֵּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַבֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֵל כְּלִי לְהַצָּלַת קוֹרָה שֶׁאֵינָהּ נִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת, הָא אוֹתִיבְנָא מִינַּהּ לְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר אֵין כְּלִי נִטָּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר הַנִּטָּל, וְשָׁנֵי לַהּ בְּצָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל כְּלִי, דְּשָׁרֵי לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ:

8 וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן. לָאו צוֹאָה שֶׁל נַעַר קָטָן קָאָמַר, דְּהָא גְּרָף שֶׁל רְעִי הוּא וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ לָאַשְׁפָּה, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְעַל צוֹאָה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, מִפְּנֵי הַקָּטָן שֶׁלֹּא יְטַפֵּחַ וְיִתְלַכְלֵךְ בָּהּ. וּכְגוֹן שֶׁצּוֹאָה זוֹ מֻנַּחַת בָּאַשְׁפָּה שֶׁבֶּחָצֵר דְּלֹא רַמְיָא קַמֵּיהּ וְלָאו גְּרָף שֶׁל רְעִי הוּא, הִלְכָּךְ אֵין מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ, אֲבָל כּוֹפִין עָלֶיהָ קְעָרָה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ:

9 מַעֲשֶׂה בָא. כְּפִיַּת כְּלִי עַל עַקְרָב:

10 בַּעֲרָב. שֵׁם מָקוֹם:

11 חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת. דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה עַקְרָב רָץ אַחֲרָיו חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא חַיָּב חַטָּאת מִשּׁוּם צִידָה. וּלְעִנְיָן פְּסַק הַהֲלָכָה אוֹתָן בַּעֲלֵי הָאֶרֶס שֶׁנּוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין וַדַּאי, כְּגוֹן הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְכֶלֶב שׁוֹטֶה, מֻתָּר לְהָרְגָן מִיָּד כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתָן וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין רָצִים אַחֲרָיו. וְאוֹתָן שֶׁאֵינָן נוֹשְׁכִים וּמְמִיתִין וַדַּאי, אֶלָּא פְּעָמִים מְמִיתִין וּפְעָמִים אֵין מְמִיתִין, אִם רָצִים אַחֲרָיו מֻתָּר לְהָרְגָן, וְאִם אֵין רָצִים אַחֲרָיו כּוֹפֶה עֲלֵיהֶם כְּלִי, וְאִם דְּרָסָן וַהֲרָגָן לְפִי תֻּמּוֹ מֻתָּר. וְלָצוּד נָחָשׁ מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה לְצַחֵק בּוֹ, אָסוּר: